מפרשים:
1 יג ב אבל היכא דאיקבעו בחד מנא כחד דמי.—מזה משמע דשני בזיכי לבונה של לחם הפנים דלא איקבעו בחד מנא לאו כחד דמי, ואין מתיר מפגל את המתיר. ואין נראה כן למעלה, דאמר ר"ל: "וכן אתה אומר בשני בזיכי לבונה של לחם הפנים וכו'" לר' יוסי, אבל חכמים חולקים עליו בזה.